איסור על עבודת מין יעלה בחיי אדם: מדוע הפללת זנות אינה אנושית

ישנה תנועה הולכת וגדלה בחברה שלנו כיום הרואה בהפללת עבודת מין צעד הכרחי להבטחת שלומם של עובדי מין ולמאבק בסחר בבני אדם ובניצול של אנשים פגיעים. עם זאת, עמדה כזו אינה לוקחת בחשבון את ההשפעות השליליות האפשריות של הפללת זנות. במקרים מסוימים, הפללה של זנות עלולה למעשה להעמיד עובדות מין בסכנה גדולה יותר, מכיוון שהיא מגבילה את יכולתן לגשת למשאבים, מייקרת את עלות עשיית העסקים ומעמידה אותן בסיכון גבוה יותר להיות מטרה על ידי רשויות אכיפת החוק או אנשים עם כוונות זדוניות. במאמר זה נחקור מדוע הפללה של זנות היא מדיניות מוטעית ולא אנושית, ונדון באופן שבו חוקים בינלאומיים במדינות מסוימות מגנים בפועל על זכויותיהן של עובדות מין, מקדמים את ביטחונן ומנרמלים את חוויית העבודה שלהן.

מחקרים הראו כי חקיקת חוקים פליליים מגבילים לא רק שאינה משפרת את בטיחותן של עובדות מין, אלא לעתים קרובות מחמירה אותה. מחקרים מראים כי כאשר נחקקים חוקים המגדירים עבודת מין כעבירה פלילית או רכישת שירותי מין, הדבר עלול לאלץ עובדי מין לעסוק במעשי שידול ממקומות מסוכנים יותר או מאזורים מבודדים, ועלול להגביל את הגישה לשירותי תמיכה ולמשאבים אחרים. למעשה, מחקר שנערך בשנת 2013 בקנדה מצא כי עובדי מין שדיווחו כי הרגישו בטוחים יותר לפני שנחקק חוק שהפך את מקצועם לפלילי הרגישו הרבה פחות בטוחים לאחר החלת החוק. באופן דומה, בבריטניה, גורמים רשמיים דיברו על הסכנות הכרוכות בהפללת עובדות מין לאחר יישום מה שמכונה "המודל השבדי" של חקיקה, המבקש להפוך רכישת שירותי מין לעבירה פלילית. למרות שכוונתו של חוק זה הייתה להפחית את הביקוש לעובדות מין ולהגביר את בטיחותן, בפועל הוא רק הגביר את רמות האלימות וההתעללות בעובדות מין וצמצם את גישתן לשירותים חיוניים.

הפללה של עבודת מין משפיעה על עובדי מין מכל הגילאים, המינים והנטיות המיניות, אך השפעותיה מזיקות במיוחד לנשים. במדינות מסוימות, כמו הודו, הוא משמש כדי להתמקד בנשים שכבר מקופחות בחברה, שכן החוק הפלילי של המדינה אוסר על כל עבודת מין, למעט אלה המבוצעות בתוך מערכת יחסים של בעל ואישה. בנוסף, החוק אינו מציע הגנות כלשהן לעובדי מין שהם קורבנות אונס או צורות אחרות של אלימות, ואינו מציע כל סעד משפטי למי שנפגע מ- HIV או ממחלות מין אחרות. לכן, חוקים כאלה כופים על אנשים רבים עוני וייאוש גדולים עוד יותר ויכולים להוביל למקרים רבים יותר של ניצול.

יתר על כן, חוקים המגדירים זנות כעבירה פלילית יכולים גם להקשות על עובדי מין לגשת לשירותי בריאות. עובדות מין רבות חוששות לפנות לסיוע רפואי בשל החשש מהשפלה, אפליה או אפילו תביעה פוטנציאלית. כמה מדינות ניסו לטפל בבעיה זו על ידי דה-קרימינליזציה של זנות, ובתורה, מתן אפשרות לעובדי מין לגשת לשירותי בריאות חיוניים ללא חשש מעונש. לדוגמה, ניו זילנד הפכה עבודת מין לבלתי חוקית מאז 2003, וכעת מספקת מגוון שירותים לעובדי מין, כגון בדיקות וטיפול ניטרליים מגדרית ב- HIV / איידס, גישה לאמצעי מניעה לשעת חירום, וייעוץ וייעוץ לעובדי מין שחווים אלימות או התעללות.

יתר על כן, בחלקים מסוימים של העולם, נקבעו חוקים כדי להגן על זכויותיהם של עובדי מין. מספר מדינות, כולל הולנד, דנמרק וניו זילנד, אימצו מסגרות להבטחת ביטחונן של עובדות מין, כגון נוכחות משטרתית מוגברת כדי להרתיע מתעללים פוטנציאליים, ומרפאות בריאות במימון ממשלתי כדי לספק טיפול רפואי וייעוץ. בנוסף, מדינות אלה ביקשו גם לנרמל את עבודת המין, על ידי הכרה בה כעיסוק בדיוק כמו כל עיסוק אחר. על ידי כך, מדינות אלה שאפו להפחית את הסטיגמה ולהעצים עובדי מין לדרוש זכויות עבודה טובות יותר, שירותי בריאות ובטיחות.

בסך הכל, ברור כי להפללת עבודת מין יכולה להיות השפעה מזיקה על עובדי מין וקהילותיהם. מדיניות כזו מגבילה את הגישה למשאבים ועלולה להעמיד עובדות מין בסכנה גדולה יותר של ניצול. לכן, חשוב שנכיר ונתעדף את בטיחותן וזכויותיהן של עובדות מין, וננקוט צעדים כדי להבטיח שעבודתם מוגנת וקולן נשמע. לשם כך, עלינו לדחות את ההפללה של זנות ולאמץ מסגרות המבקשות להגן ולהעצים עובדות מין. לשם כך נדרשת הכרה בכך שעבודת מין היא צורת עבודה תקפה ויש לספק לה את אותן הגנות חוקיות וסוציאליות המוצעות למקצועות אחרים.